פסק-דין בתיק ב"ל 20151-08-09

2.        בדיון שהתקיים ביום 3.4.11, לאחר שנשמעו הוכחות, הסכימו הצדדים על מינוי מומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין בעיות העור מהן סובל התובע לבין תנאי עבודתו, בהתאם לרשימת עובדות מוסכמות שהוגשה על ידי הנתבע לתיק ובתוספת עובדה אחת, באשר לעבודת התובע עם כפפות או ללא, אשר הוכרעה בהחלטה מיום 23.6.11, בה מונה דר' וולף כמומחה-יועץ רפואי.

3.        בחוות דעתו של דר' וולף, חיווה דעתו כי יש לייחס 50% מבעיות העור של התובע לתנאי עבודתו. הנתבע ביקש לפסול את המומחה, אך בקשתו נדחתה וניתנה לו אפשרות להגיש בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה. לאחר שהתקבלו תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה שנשאל, והצדדים סיכמו, ניתנה ביום 19.6.12 החלטה ולפיה נדרשו הצדדים לאפשרות מינויו של מומחה נוסף.

4.        בהחלטה נוספת, מיום 3.7.12, ולאחר שהתקבלו עמדות הצדדים, הוחלט על מינוי מומחה נוסף, מהטעמים שפורטו באותה החלטה. כך, מונה דר' ארנון דב כהן כמומחה נוסף לחוות דעתו בעניין הנדון.

5.        בחוות דעתו, מיום 3.8.12, קבע דר' כהן כי מחלתו של התובע נובעת מתהליך תחלואתי רגיל והיא הוחמרה על ידי תנאי עבודתו. בתשובותיו לשאלות הבהרה שהופנו אליו, הבהיר המומחה כי הוא מעריך את ההחמרה בשיעור 20%-50%.

6.        בעקבות חוות דעתו של המומחה, הודיע הנתבע ביום 28.11.12, שהוא מסכים שתנאי עבודתו של התובע החמירו את מחלתו של התובע, אך לא גרמו לה. התובע הגיב בהגשת סיכומים, ביום 16.12.12, בהם טען כי חוות דעתו של דר' וולף (המומחה הראשון) הינה בהירה יותר מחוות דעתו של המומחה הנוסף (דר' כהן) ועל כן יש להעדיפה ומכל מקום יש לקבוע כי התובע הוכיח תביעתו לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין מחלתו.

7.        בהחלטה מיום 17.12.12 הורינו לנתבע להודיע האם מהודעתו ניתן להבין כי הוא מסכים להכיר בפגיעה בעור התובע כ"פגיעה בעבודה", כמשמעות המונח בסע' 79 לחוק וזאת לנוכח עב"ל 11014-00-11 בן ישי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.6.12 (להלן - עניין בן ישי). תחת מתן הודעה בהירה, כפי שהתבקש, חזר הנתבע וניתח בהודעתו, שהוגשה כסיכומים, את ההבחנה בין גרימה להחמרה.

8.        בעניין בן ישי קבע בית הדין הארצי כך (בסע' 16, ההדגשה במקור):

"תפקידו של בית הדין בשלב של ההכרעה בתביעה, הוא לקבוע אם מדובר ב"פגיעה עבודה" ובתוך כך קיום קשר סיבתי בין הארוע לפגיעה. בית הדין לא נדרש בשלב זה לבאר מהי מהות הקשר הסיבתי אם בגרימה או בהחמרה, שהרי זוהי הכרעה שמסורה בלעדית לוועדה הרפואית הקובעת דרגת הנכות.".

9.        מכאן, שעל פי חוות דעת המומחים, כאמור לעיל, ועל פי הודעת הנתבע המסכימה לראות בתנאי עבודתו ככאלו שהחמירו את בעיות העור של התובע, אנו קובעים בזאת כי בעיות העור מהם סובל התובע הינן בגדר "פגיעה בעבודה" כמשמעות המונח בסע' 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

10.      הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך 4,500 ש"ח, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

11.      זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום י"ח טבת תשע"ג , 31 דצמבר 2012 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.